משמורת ילדים

משמורת ילדים 

עת מתגרשים בני זוג עולה שאלת הטיפול היומיומי בילדים המשותפים.

בית המשפט פוסק למי מבני הזוג יועברו הילדים ותחת קורתו הם יגדלו ויחונכו.

ההורה שמקבל למשמורתו את הילדים הינו משמורן.

בראש סדר העדיפות עומדת שאלת טובת הילדים עת באים להכריע בשאלת המשמורת.

ההורה שאינו המשמורן ישנם חובות רבים כלפי ילדיו אך יחד עם זכויות, כגון הזכות להיפגש עמם באופן תדיר ומוסדר וזאת על פי הסכמות אליהם הגיעו הצדדים או החלטה שיפוטית שניתנה בבית המשפט וזוכה לכינוי “הסדרי ראיה”.

כפי שתואר לעיל אחת הסוגיות הינה משמרת הילדים המשותפים וחלוקת הנטל של גידולם, חינוכם והטיפול בהם לאחר הגירושין.

ברור לכל שבני זוג שהתגרשו לא מתנערים חלילה מילדיהם, אף שגם מקרים של נתק מוחלט בין הורים גרושים לידיהם הינו לא נדיר במחוזותינו אנו.

בבואו של בית המשפט להכריע מי מההורים יקבל למשמורתו את הילדים נבחנים ונבדקים היבטים רבים כשהמטרה הינה טובת ושלום הילד.

גם בשאלה קריטית זו, נתונה הסמכות לדון הן לבה”ד הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה. הדיון (מירוץ הסמכויות) ידון בערכאה אליה הוגשה התביעה קודם וזאת על פי סדר כרונולוגי של ההגשות. ניתן לאמר שבד”כ הפסיקות יהיו זהות, כיוון שבשתי הערכאות טובת הילד היא העומדת בראש השיקולים, אך בשל הסלידה של מערכת בה”ד הרבניים מנושא הבגידות, עלולה אישה שנתפסה בוגדת לאבד את המשמורת על הילדים, לכן חשוב מאד טרם פתיחת הליך גירושין להתייעץ עמנו שנוכל לתכנן היטב את המהלכים ולנווט את התובענות לערכאה הטובה בעבורם הלקוחות.

חזקת הגיל הרך 

קבועה ומעוגנת בחוק. על פי חזקה זו הנחת העבודה הינה שטובת ילד להיות בחזקת אימו וזה בשל גילו הצעיר של הילד.

נציין שחזקה זו ניתנת לסתירה וישנם מקרים, חריגים אמנם, שבהם המשמרת תועבר לאב למרות גילו הרך של הילד.

מניסיון של התקופה האחרונה, אנו יכולים לאמר באופן חד משמעי שחזקת הגיל הרך מאבדת מחוסנה ובתי המפשט בוחנים כל מקרה לגופו של עניין תוך שטובת הילד היא השיקול המכריע ולו מצטרפות נסיבות שיש בהן להכריע את הכף. עד כמה שזה ישמע לא מובן להורים, רצון ההורים והאינטרסים שלהם או אלו שלדעתם מהווים אינטרס של הקטין, נלקחים בחשבון וניתן להם משקל, אבל אך ורק כשזה לא סותר את טובת הילד, אלא משלים את טובתו.

טרם הינתן החלטה, בית המשפט רשאי ואף עושה שימוש במומחים אשר חווים דעתם ביחסם ליכולתו של צד זה או אחר לגדל את הילד בצורה הטובה ביותר בעבור הילד. בית המשפט מורה לעיתים על שליחת ההורים לבדיקת “מסוגלות הורית” – עד כמה שזה ישמע הזוי, אך גורם שלישי אמור לבדוק את ההורים ולתת להם “אישור מחודש” להמשיך להחזיק בילד ולהיות המשמורן שיגדל אותו.  לא חוויה כייפית בכלל ויש חשים מושפלים ונפגעים, אך בהליך הגירושין כל חיי ההורים והילדים נפתחים לעיניי בית המשפט והאחרון מנסה בכל הכלים העומדים לרשותו ובכללם מומחים, ליתן מענה לכל שאלה ולמצא פתרון הולם למכלול מהסוגיות שבראשן טובת הילד.

כמו פסק דין למזונות, פסקי הדין בעניין המשמרת איננו סופי ותמיד לכשישתנו הנסיבות באופן שיצדיק זאת, ניתן לעתור לבית המפשט ולפתוח את הדיון מחדש.

הסדרי ראייה

הרי את הילדים לא ניתן לחצות לשניים והרי ההורים כבר לא גרים ביחד. כיוון שכך צריך למצא פתרון שיהא בו לשמר על הקשר של הקטינים עם ההורה שלא קיבל עליהם את החזקה – ההורה שלא משמש כמשמורן.

חששם של גברים רבים הוא החשש מהנתק שעלול להיות להם על ילדים. גברים חוששים שלאחר הגירושים לא יתאפשר להם לראות את ילדיהם באופן סביר ובחלוף הזמן אף הקשר יעלם כליל. על כן בית המשפט או בה”ד הרבני הדן בסוגיית המשמורת מתייחס גם להסדרי ראייה. הסדרי הראייה הם בעצם המסגרת לפיה ינהגו הצדדים ככל שנוגע לבילוי מי מהם עם הילדים, הסדרי הראייה קובעים באילו ימים ובאילו שעות ישהו הילדים אצל הצדדים. כמובן שזוהי המסגרת וככל שיחלוף הזמן מהליך הגירושין וככל שהאיבה בין בני הזוג תעלם (הרי הזמן מרפא הכל ) רשאים בני הזוג לפרוץ בהסכמה ובהדדיות את המסגרת ולהשית הסדרי ראייה שיהיו מקובלים עליהם אך בראש ובראשונה ישרתו את אינטרסי הילדים ויפעלו לטובתם.

בד”כ ובאופן לפאי הסדרי הראייה מתגבשים בהבנות בין הצדדים ובית המשפט נותן להבנות תוקף של פס”ד. (המחלוקת הקשה בתיקי גירושין היא הכסף. גם אם יש מלחמה על משמורת הילדים זה נובע בד”כ מרצון להפעיל לחץ זה על זו ). כשיש מחלוקת ממשית בין הצדדים בית המשפט מקבל החלטות ונעזר בפקידת סעד ממחלקת הרווחה. לעיתים מסמיך בית המשפט את פקידת הסעד ליתן המלצות על גבול החלטות ככל שנוגע הדבר להסדרי הראייה ובית המשפט מאמצם ונותן להם תוקף של פס”ד.

חשוב מאד להגיע לפקידת הסעד מוכן לאחר שיחה ותדריך אצל עורך דין משפחה. אנו נכין אתכם באופן הטוב ביותר, כך שיתאפשר לכם להעלות בצורה רהוטה וברורה את כל טענותיכם ודרישותיכם ובכך לפעול לקבלת המלצה שמשקפת את עמדתם מפקידת הסעד.

משפחה מתפרקת על רקע ים

התכנים באתר זה הינם פרי עטו של עורך דין שאול דבח, אשר תחום התמחותו הינו דיני גירושין משפחה  על כל סוגי הנושאים ובכל הערכאות השיפוטיות לרבות בתי משפט לנוער ובתי דין למשפחה.

משרד ראשי: רחוב משה לוי 11, ראשל”צ.
טלפון רב קווי: 03-5094509, פקס :153-3-5096509
נייד למקרי חירום וייעוץ דחוף: 052-2340999
בקרו באתר המשרד בכתובת: www.ds-lawyer.co.il

לשימת לב: אין לראות בתכנים המובאים באתר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. 

זכרו!!! ככל שתקדימו ותסתייעו בייעוץ משפטי ראוי, כך תקטינו את חשיפתכם לסכנות הטמונות בהליכי משפחה.

 

לשיתוף המאמר

לשתף בפייסבוק
לשתף בלינקדין
לשתף במייל
לשתף בווצאפ

לקבלת עדכונים

לקבלת מידע נוסף ועדכונים חשובים בנושא

 
דילוג לתוכן