נהיגה בשכרות הינה אחת מעבירות החמורות בפקודת התעבורה. כאשר נאשם מודה בביצוע נהיגה בשכרות, על השופט חלה חובה לפסול את רישיון הנהיגה שלו לתקופה שלא תפחת משנתיים של פסילת רישיון נהיגה בפועל, בנוסף על העונשים האחרים הקבועים בחוק.
חשיבות ייצוג עו”ד במקרה נהיגה בשכרותמשרד עו”ד פלילי שאול דבח מתמחה בתחום של עבירות תנועה, לרבות עבירת נהיגה בשכרות. פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת יכולה לפגוע בצורה אנושה בכל אחד. באמצעות ייעוץ משפטי יעיל ואיכותי ניתן להתנהל נכון יותר מול הרשויות ולצמצם את הנזק לנהג.
נהיגה בשכרות הינה אחת מעבירות החמורות בפקודת התעבורה. כאשר נאשם מודה בביצוע נהיגה בשכרות, על השופט חלה חובה לפסול את רישיון הנהיגה שלו לתקופה שלא תפחת משנתיים של פסילת רישיון נהיגה בפועל, בנוסף על העונשים האחרים הקבועים בחוק.
לרוב הנהגים פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים ומעלה, עלולה לגרום לנזקים עצומים, הן כלכליים והן משפחתיים, ולכן מומלץ להיוועץ עם עו”ד מתחום התעבורה שייעץ לנהג, מה כדאי לעשות, ואיך להתמודד עם הדו”ח. עורך-הדין הבקיא בתחום התעבורה, בוחן את חומר הראיות שבתיק המשטרה, ומסוגל לגלות כשלים בעבודת השוטרים שעצרו את הנהג וביצעו בו את בדיקת השכרות.
חמישה סוגי עונשים קבועים בחוק לנאשם שמורשע בביצוע נהיגה בשכרות: מאסר, מאסר על-תנאי, פסילה שלא תפחת משנתיים, פסילה על-תנאי וקנס. קיימות מספר בדיקות שכרות ששוטר עשוי לבצע על-מנת לברר האם הנהג נוהג בשכרות או ששתה אלכוהול ברמה המותרת. במקרים רבים מבוצעות שתים או שלוש בדיקות שכרות.
בדיקת מאפייני הנהגבה מתבקש הנהג לבצע מספר פעולות בסיסיות, העשויות להצביע על שכרותו, כגון: הליכה בקו ישר, עמידה יציבה, הצבעה עם האצבע על האף מבלי לפספס ועוד. הפעולות הפשוטות שנדרש הנהג לבצע, יחד עם התרשמותו הכללית של השוטר נרשמים בטופס מיוחד הנקרא “טופס בדיקת מאפיינים”, כאשר מהטופס הזה שופט התעבורה יכול להתרשם באם מדובר בנהג שנהג כשהוא שיכור.
בדיקת ינשופוןמדובר במכשיר קטן ונייד, בו מתבקש הנהג לנשוף וזאת כדי שהשוטר יקבל אינדיקציה ראשונית האם יש בנשיפתו אלכוהול או לא. הנהג לא חייב לבצע את בדיקת הינשופון, אולם אם הנהג לא שתה אלכוהול, עדיף שיבצע את בדיקת הינשופון, שכן מדובר בבדיקה קצרה, ובאם השוטר לא מוצא בה אינדיקציה לשכרות, הנטייה היא לשחרר את הנהג ולא להמשיך לעכב אותו בבדיקות נוספות.בדיקת ינשוףבדיקת נשיפה אותה מחויב נהג לבצע בעת שנחשדבביצוע נהיגה בשכרות. בדרך כלל הנהג מתבקשלבצע את בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף אחרישהשוטר חושד שהנהג נוהג בשכרות, וזאת לאחרשהנהג נכשל בבדיקת המאפיינים ובבדיקת הינשופון.
במסגרת בדיקה זו, הנהג מתבקש לנשוף נשיפהרצופה וארוכה לתוך פיית המכשיר, כאשר השוטררואה את תוצאת הנשיפה על צג המכשיר. מיד לאחרמכן, מתבקש הנהג לבצע את אותה בדיקה בשנית, כאשרשתי הבדיקות יחד מהוות את ההוכחה לשכרות של הנהג.
מיד לאחר ביצוע הבדיקות מוציא השוטר פלט ממכשיר הינשוף, ששם נרשמות שתי תוצאות הבדיקה, כאשר הנמוכה מבין שתי הבדיקות נחשבת לתוצאה הנכונה.
תוצאה של מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף נחשבת לשכרות עפ”י חוק, אולם בפועל המשטרה לא רושמת דו”חות על תוצאה הנמוכה מ- 280 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
בדיקת אלכוהול בדםכמו בדיקת הינשוף, בדיקה אותה מחויב נהג לבצע בעת שנחשד בנהיגה בשכרות. במסגרת הבדיקה, נלקח הנהג אל אחד מבתי החולים, שם אחות מבית החולים מוציאה דם מגופו של הנהג לתוך שתי מבחנות.
המבחנות מסומנות במדבקות מיוחדות, נארזות בשקית מוצגים, ומועברות ע”י שוטר לבדיקה טוקסיקולוגית בבית החולים שיבא שבתל השומר.
לפי בדיקת המכון לטוקסיקולוגיה, ניתן לבדוק אם ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג עולה על 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם, שאז נהג נחשב כנוהג בשכרות.
