עילות לסגירת תיק פלילי

כאשר נפתח תיק פלילי כנגד חשוד כלשהו, רשות התביעה (משטרת ישראל או פרקליטות המדינה) יכולה להחליט בהמשך שיש מקום להעמיד את החשוד לדין ולהגיש כתב אישום נגדו, או לסגור את התיק ולא להעמידו לדין. במקרה האחרון, על רשות התביעה לנמק את החלטתה בעילת סגירה כלשהי.

שלוש עילות הסגירה העיקריות מופיעות בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב-1982 (“החסד”פ”), שכותרתו “העמדה לדין וסגירת תיק”, ואשר קובע כי “ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין … “

מסעיף זה נובעות עילות הסגירה הבאות:

  • חוסר אשמה.
  • חוסר ראיות.
  • נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (או בשמה הקודם: “העדר עניין לציבור”).

 

סגירת תיק פלילי עקב חוסר אשמה

משמעותה של עילת חוסר אשמה הינה שאין לייחס לחשוד אשמה בגין העבירה שבגללה נפתח נגדו תיק הפלילי. לשם כך נדרש ספק סביר לגבי אשמתו של החשוד. בעבר הדרישה למתן עילה זו היה חמור יותר, באופן לפיו הוא הצריך העדר של כל שמץ ראייתי לגבי אשמתו של החשוד.

עילת חוסר אשמה הינה עילת הסגירה היחידה שהתיק הפלילי שנפתח לגביה יימחק מרישומי המשטרה, וזאת לפי סעיף 62(ב) לחסד”פ.

מטבע הדברים, ברור שכל חשוד שנפתח נגדו תיק פלילי שואף לסגור אותו בעילת חוסר אשמה, מאחר שהיא למעשה מנקה אותו מכל אשמה, ואף מוחקת את רישומי התיק הפלילי שלו.

 

סגירת תיק פלילי עקב חוסר ראיות

משמעותה של עילת חוסר ראיות הינה שאין מספיק ראיות לצורך הגשת כתב אישום כנגד החשוד וסיכוי סביר להרשעתו בתום המשפט הפלילי שיתנהל נגדו. כלומר, חומר הראיות שנאסף אכן מעורר ספק לגבי חפותו של החשוד, אולם הוא עדיין אינו מבוסס דיו באופן שמצמיח סיכוי סביר להרשעתו במשפט פלילי, כך שאין טעם מלכתחילה להגיש נגדו כתב אישום ולנהל נגדו משפט.

נקל להבין שמדובר בעילה פחות “מוצלחת” מבחינת החשוד, לעומת עילת “חוסר אשמה”, מאחר שהיא איננה מנקה אותו לחלוטין מהחשד לפיו הוא אכן ביצע את העבירה שבגינה נפתח נגדו תיק פלילי.

כאשר אין מספיק ראיות, לא פעם קשה להבדיל ולקבוע האם מדובר בעילת חוסר ראיות בלבד או שמדובר אף בעילת חוסר אשמה. לפיכך התווה פרקליט המדינה הנחיות בעניין זה, לפיהן אם רשות התביעה שמנהלת את הגיעה למסקנה שאין מספיק ראיות להעמדה לדין, עליה להמשיך ולשאול האם הראיות שנמצאו מעוררות “ספק סביר” לגבי חפותו של החשוד. אם אין ספק, מדובר בחוסר אשמה, אם יש ספק, מדובר בחוסר ראיות.

 

סגירת תיק פלילי עקב נסיבות העניין

משמעותה של עילת נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, הינה שיש מספיק ראיות לצורך הגשת כתב אישום כנגד החשוד ואף ספק סביר להרשעתו המשפט הפלילי שיתנהל נגדו, אבל בו זמנית גם ישנו אינטרס ציבורי כלשהו לפיו אין מקום להעמיד את החשוד לדין. לרוב מדובר בעבירות קלות ולא חמורות.

(כפי שצויין לעיל, בעבר עילה זו הייתה ידועה כ-“חוסר עניין לציבור”, דבר שלא פעם דווקא עורר תרעומת בקרב הציבור, עקב ניסוחה המטעה).

על מנת לקבוע האם נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין, יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות: חומרת העבירה והיקף הנזק שנגרם בעטיה (ככל שמדובר בנסיבות חמורות יותר, כגון עבירה שמהווה “מכת מדינה” או עבירה מתמשכת לאורך זמן, כך תגבר הנטיה שלא לסגור את התיק בעילה זו); נסיבותיו האישיות של החשוד בביצוע העבירה (גיל, עבר פלילי, מצב בריאותי, סיכויי שיקום וכדומה); נסיבותיו האישיות של קורבן העבירה (מידת הפגיעה בקורבן, עמדתו כלפי החשוד, הנזק שעלול להיגרם לקורבן אם ייאלץ להעיד בבית המשפט ועוד), ואינטרסים שונים של המדינה (כגון מקרים בהם ההעמדה לדין עלולה לפגוע באינטרסים ביטחוניים ו/או מדיניים של המדינה ועוד).

 

מסירת הודעה על סגירת התיק הפלילי

אם הוחלט לסגור את התיק הפלילי כנגד החשוד, חובה למסור לו הודעה על כך, וזאת לפי סעיף 62(ב)(1) לחסד”פ אשר קובע כי “על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה.”

בנוסף יש למסור הודעה על כך למתלונן, לפי סעיף 63 לחסד”פ.

חשוד שהתיק הפלילי נסגר נגדו בעלת חוסר ראיות או נסיבות העניין אינן מתאימות בכללותן אינן מתאימות לדין, רשאי לערער על כך בפני התובע שסגר את התיק ולבקש ממנו לשנות את עילת הסגירה, וזאת לפי סעיף 62(4) לחסד”פ.

מצד שני, המתלונן רשאי אף הוא לערער על עצם ההחלטה בדבר סגירת התיק הפלילי, וזאת לפי סעיף 64 לחסד”פ.

 

החשיבות של ייעוץ וליווי של עורך דין פלילי לצורך טיפול בסגירת תיק פלילי

סגירת תיק פלילי היא יעד של לא מעט אזרחים ובמגוון תרחישים אכן ניתן סגור את התיק. בעזרת עורך דין פלילי ניתן לבחון את אופן הפעולה הנכון. איש מקצוע מיומן ובעל ניסיון ידע האם לפעול לביטול התיק.

טביעת אצבע צבעונית

התכנים באתר זה הינם פרי עטו של עורך דין שאול דבח, אשר תחום התמחותו הינו המשפט הפלילי על כל סוגי העבירות ובכל הערכאות השיפוטיות לרבות בתי משפט לנוער בתי דין צבאיים, דיוני מעצרים וליווי בחקירות משטרה ומצ”ח.
במידה ונעצרת ו/או זומנת לחקירה במשטרה ו/או הוגש נגדך כתב אישום, הנך מוזמן לפנות למשרדי באמצעות הטופס ליצירת קשר בתחתית הדף, או באמצעות אחד מפרטי הקשר הבאים:

משרד ראשי: רחוב משה לוי 11, ראשל”צ.
טלפון רב קווי: 03-5094509, פקס :153-3-5096509
נייד למקרי חירום וייעוץ דחוף: 052-2340999
בקרו באתר המשרד בכתובת: www.ds-lawyer.co.il

לשימת לב: אין לראות בתכנים המובאים באתר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. יודגש כי בכל הסתבכות עם רשויות החוק, יש להיוועץ לאלתר בעו”ד המתמחה בתחום הפלילי וזאת לשם קבלת ייעוץ משפטי ראוי, טרם קבלת החלטות בדבר התנהלות החשוד מול משטרת ישראל ו/או התנהלות נאשם מול הפרקליטות ובתי המשפט.

זכרו!!! ככל שתקדימו ותסתייעו בייעוץ משפטי ראוי, כך תקטינו את חשיפתכם לסכנות הטמונות בהליך הפלילי.

 

לשיתוף המאמר

לשתף בפייסבוק
לשתף בלינקדין
לשתף במייל
לשתף בווצאפ

לקבלת עדכונים

לקבלת מידע נוסף ועדכונים חשובים בנושא

 
דילוג לתוכן