ת.פ. 3461/05 (שלום תל אביב) – אלימות קשה כנגד בן משפחה (עו"ד פלילי דבח ייצג את הנאשם). נגד הנאשם שהוא בעלה של המתלוננת, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, תקיפה, תקיפה חבלנית ופציעת בן זוג.
על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם בדרך שבשגרה להכות את אישתו ולגרום לה חבלות קשות בגין סיבות אלו ואחרות. כמו כן כעולה מכתב האישום באחד האירועים, תקף הנאשם את המתלוננת, בכך שבעט בה עד שנפלה לרצפה.
כתוצאה ממעשה זה נפצעה המתלוננת בראשה ונגרם לה חתך. במרכז הראיות וכעדת תביעה מרכזית עמדה ביתם של בני הזוג, הנאשם והמתלוננת, אשר הייתה עדה לאירועים המפורטים בכתב האישום.
לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בבית משפט וזאת בגין עבירות של אלימות כנגד אותה מתלוננת, אשתו ובמסגרת גזר הדין הוטל עליו מאסר מותנה וכן התחייב הוא להימנע מביצוע עבירה בעתיד.
לבסוף ולאחר דין ודברים עם המאשימה, הגיעו הצדדים להסכמה וכתב האישום שונה ורוכך משמעותית ובכך נסללה הדרך לגזר דין שלא יחייב ריצוי המאסר מאחורי סורג ובריח.
בית המשפט, למרות עברו של הנאשם ולמרות שהביע את סלידתו מהמעשים הקשים שיוחסו לנאשם בכתב האישום המתוקן, קיבל את עמדת הסניגור וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר מהם 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות.
בית המשפט נעתר לבקשת הסניגור ולא הטיל על הנאשם קנס כספי ופיצוי למתלוננת. בית המשפט בחר בגזר הדין לציין את התמדתו, התעקשותו ומאמציו של הסניגור להביא לכך שהנאשם ירצה את עונש המאסר בפועל שהושת עליו בדרך של עבודות שירות ולא מאחורי סורג ובריח – מאמצים שנשאו פרי.
הקושי המשפטי בתיק הנ"ל נובע ממס' גורמים:
א. עבירות של אלימות במשפחה הינן עבירות שהמחוקק מבקש למגר מתוך החברה ועל כן הענישה הינה ענישה מרתיעה.
ב. לנאשם עבר פלילי והרשעה בבית המשפט בגין עבירות זהות לחלוטין שבוצעו במתלוננת גם כן-אשתו.
ג. ביתם של הנאשם וקורבן התקיפה שלו- המתלוננת, שאין לה כל סכסוך עם האב או האם, הייתה עדת תביעה מרכזית בתיק.
