עובדת מצטיינת וותיקה בדואר ישראל, במשך בתקופה של שנה לערך ניצלה את מעמדה ותפקידה ובזכות גישה שהייתה לה למכתבים ממוינים טרם הפצתם, גנבה כרטיסי אשראי מתוך מכתבים אלו, תוך שהיא עושה בכרטיסי האשראי שימוש פסול לצרכיה האישיים וזאת בשלל מקרים שונים.
הנאשמת שיוצגה על ידי עורך דין דבח שאול, למרות עמדת הפרקליטות לא תרצה מאסר בפועל וגם לא על דרך של עבודות שירות.
העונש המקל שהושת בסופו של יום על הנאשמת הינו מאסר על תנאי ומהווה חריג של ממש מרף הענישה המקובל בעבירות חמורות מגון אלו בהן הואשמה וזאת לאחר מאבק משפטי עיקש וממושך.
ת.פ. 30665-07-14 (שלום ראשל”צ – כבוד השופט סגן הנשיאה אברהם הימן).
האישום:
סעיף 393 (2) סיפא לחוק העונשין, התשל”ז – 1977:
גניבה בידי מורשה: 393. העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:
(1) גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;
(2) גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;
(3) גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;
(4) גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.העונש הצפוי : מאסר ממשוך בפועל מאחרי סורג ובריח – 7 שנים.
הקושי המשפטי בתיק הנ”ל נובע ממס’ גורמים:
א. עבירות של שימוש שלא כדין בכרטיסי חיוב הינן עבירות שהמחוקק מבקש למגר מתוך החברה ועל כן הענישה הינה ענישה מרתיעה. הרי כרטיסי החיוב הפכו לאמצעי תשלום הנפוץ במשק, ועלייה במעשי הונאה בהם, עלולה למוטט את האמון של הציבור ולמנוע ממנו שימוש בדרך נוחה לתשלומים.
ב. הנאשמת עבדה בתפקיד רגיש בדואר ישראל והייתה לה גישה לאלפי מכתבים שמכילים דברים יקרי ערך, לרבות כרטיסי אשראי וכספים במזומן וככזאת, נדרשת ממנה מידת אמינות מוגברת.
תוצאה לאחר טיפול משפטי על ידי עורך דין פלילי דבח שאול:
העונש שהושת על הנאשמת:
5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.שירות לתועלת הציבור (של”צ) בהיקף של 300 שעות.פיצוי חברת הביטוח בסך שנגנב.
עו”ד דבח שאול ייצג את הנאשמת ומטעם המאשימה פרקליטות מחוז מרכז.
פרטי האירוע: במסגרת הסדר טיעון הודתה הנאשמת כי גנב כרטיס אשראי ממכתבים אותם פתחה ושהייתה לה גישה אליהם מתוקף תפקידה בדואר ישראל ועשתה בהם שימוש לצרכיה האישיים וזאת בלא פחות מ 30 שימושים בסך כולל של למעלה מ – 3000 ₪.לו היה ממוצה הדין עם הנאשמת, בגין כתב האישום החמור שהוגש כנגדה, הייתה מרצה מאסר בפועל או לכל הפחות מאסר בדרך של עבודות שירות.
לחובת הנאשמת אין הרשעות קודמות ומאז האירוע בגינו הורשעה, לפני 3 שנים לערך, לא נפתחו כנגדה חקירות במשטרה.
לאחר דין ודברים עם המאשימה, הגיעו הצדדים להסכמה ובמסגרת כתב אישום מתוקן, הורשעה הנאשמת ונשלחה לתסקיר שימליץ בדבר העונש שיש לגזור על הנאשם.
לאור תסקיר חיובי ולאור העובדה שלאחר הגשתו, נפגש הסניגור בשנית עם הפרקליטות, עתרו הצדדים לעונש של מאסר מותנה, של”צ וקנס.
בית המשפט, למרות שהביע את סלידתו מהמעשים הקשים שיוחסו לנאשמת בכתב האישום המתוקן, קיבל את עמדת הסניגור והפרקליטות ובחר לכבד את ההסדר.
