הרי את הילדים לא ניתן לחצות לשניים והרי ההורים כבר לא גרים ביחד. כיוון שכך צריך למצא פתרון שיהא בו לשמר על הקשר של הקטינים עם ההורה שלא קיבל עליהם את החזקה – ההורה שלא משמש כמשמורן.
חששם של גברים רבים הוא החשש מהנתק שעלול להיות להם על ילדים. גברים חוששים שלאחר הגירושים לא יתאפשר להם לראות את ילדיהם באופן סביר ובחלוף הזמן אף הקשר יעלם כליל. על כן בית המשפט או בה”ד הרבני הדן בסוגיית המשמורת מתייחס גם להסדרי ראייה. הסדרי הראייה הם בעצם המסגרת לפיה ינהגו הצדדים ככל שנוגע לבילוי מי מהם עם הילדים, הסדרי הראייה קובעים באילו ימים ובאילו שעות ישהו הילדים אצל הצדדים. כמובן שזוהי המסגרת וככל שיחלוף הזמן מהליך הגירושין וככל שהאיבה בין בני הזוג תעלם (הרי הזמן מרפא הכל ) רשאים בני הזוג לפרוץ בהסכמה ובהדדיות את המסגרת ולהשית הסדרי ראייה שיהיו מקובלים עליהם אך בראש ובראשונה ישרתו את אינטרסי הילדים ויפעלו לטובתם.
בד”כ ובאופן לפאי הסדרי הראייה מתגבשים בהבנות בין הצדדים ובית המשפט נותן להבנות תוקף של פס”ד. (המחלוקת הקשה בתיקי גירושין היא הכסף. גם אם יש מלחמה על משמורת הילדים זה נובע בד”כ מרצון להפעיל לחץ זה על זו ). כשיש מחלוקת ממשית בין הצדדים בית המשפט מקבל החלטות ונעזר בפקידת סעד ממחלקת הרווחה. לעיתים מסמיך בית המשפט את פקידת הסעד ליתן המלצות על גבול החלטות ככל שנוגע הדבר להסדרי הראייה ובית המשפט מאמצם ונותן להם תוקף של פס”ד.
חשוב מאד להגיע לפקידת הסעד מוכן לאחר שיחה ותדריך אצל עו”ד. אנו נכין אתכם באופן הטוב ביותר, כך שיתאפשר לכם להעלות בצורה רהוטה וברורה את כל טענותיכם ודרישותיכם ובכך לפעול לקבלת המלצה שמשקפת את עמדתם מפקידת הסעד.
