ההליך הפלילי כולל את סך כל הפעולות המשפטיות השונות שננקטות כנגד מי ש(לכאורה) ביצע עבירה פלילית, החל ממועד הגשת התלונה כנגדו ועד למועד הרשעתו וריצוי העונש על ידו.
עקרונית, באפשרותו של החשוד בביצוע עבירה פלילית לפנות לעו”ד ולהתייעץ עמו בכל אחד משלבי ההליך הפלילי. אולם, ככלל, מומלץ לפנות לעו”ד פלילי מוקדם ככל הניתן. ככל שהחשוד בביצוע עבירה יקדים לפנות לעו”ד פלילי, כך ייטב מצבו, וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.
מהם שלבי ההליך הפלילי
ההליך הפלילי מורכב משלבים שונים, שכוללים בעיקרם את שלבי החקירה, ההעמדה לדין וניהול המשפט, וההליכים הפוסט משפטיים.
למותר לציין שאין חובה שכל הליך משפטי שהחל לכאורה, גם יסתיים בהכרח בהרשעה וריצוי העונש, כך שבהחלט ייתכן שהוא יסתיים בנקודות שונות לאורכו. כך, לדוגמא, ייתכן שההליך הפלילי יסתיים כבר לאחר השלב הראשוני של הגשת התלונה, וזאת מאחר שהחוקרים יגיעו למסקנה שאין כל מקום אף להתחיל בחקירה משטרתית לגביה, וזאת בגין עילת העדר עניין לציבור. לחילופין, ייתכן שההליך יסתיים לאחר שכבר בוצעה חקירה משטרתית, וזאת מאחר שהחוקרים יגיעו למסקנה לפיה אין מקום להעמיד את החשוד לדין, למשל בעילת העדר אשמה, או שיוחלט להעמידו לדין, אך ההליך יסתיים לאחר שלב המשפט, במידה שהנאשם זוכה בו, וכיו”ב. מכל מקום, יהא אשר יהא השלב שבו נמצא ההליך הפלילי, ככל שהחשוד יקדים לפנות לעו”ד פלילי, כך גדלים סיכוייו להביא מוקדם יותר לסיום ההליך הפלילי נגדו.
להלן פירוט שלבי ההליך הפלילי:
(א) שלב החקירה
- הגשת תלונה. כל הליך פלילי מתחיל לאחר שלמשטרה נודע על ביצוע לכאורה של עבירה, וזאת בין שנודע על כך למשטרה באופן ישיר ובין שהוגשה על כך תלונה על ידי צד ג’.
- חקירת משטרה. לאחר הגשת התלונה, היא נבחנת על ידי חוקרי המשטרה. ייתכן שהחוקרים יגיעו למסקנה שאין מקום אף להתחיל בחקירה לגבי התלונה, וזאת מאחר שיש רשות אחרת שמוסמכת על פי החוק לבצע את החקירה (כגון הרשות לני”ע) או בעילת חוסר עניין לציבור, אם כי יודגש שמקרה כזה מוגבל לעבירות שאינן מסוג פשע (כלומר, חטא או עוון בלבד), כאשר רק קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה מוסמך לקבל החלטה כזו. אם החוקרים יסברו שיש מקום לחקור לגבי התלונה, עליהם לבצע חקירה זו על מנת לברר האם קיימות ראיות שמצביעות על ביצוע עבירה ועל ידי מי, אם כי גם במקרה כזה החקירה יכלה להסתיים בסגירת התיק הפלילי, וזאת בעילות חוסר אשמה, חוסר ראיות, או חוסר עניין לציבור. מנגד, ייתכנו מקרים בהם שלב החקירה ילווה בהליכי מעצר של החשוד, וזאת למועדים שונים ובתנאים שונים.
- העברת תיק החקירה לתביעה המשטרתית או לפרקליטות. בתום חקירת המשטרה, התיק מועבר התיק לתביעה המשטרתית (שמנהלת את מרבית התיקים הפליליים בארץ), או לפרקליטות המדינה, וזאת לשם קבלת החלטה האם ישנן מספיק ראיות להגשת כתב אישום כנגד החשוד או לאו (ואם לאו – באיזו עילה יש מקום לסגור את התיק: חוסר אשמה, ראיות, או עניין לציבור).
(ב) שלב ההעמדה לדין וניהול המשפט
- הגשת כתב אישום. ככל שהוחלט להגיש כתב אישום כנגד החשוד, הוא הופך לנאשם. עם זאת, לחשוד יש הזדמנות לבקש שימוע לפני הגשת כתב האישום כנגדו (במיוחד כשמדובר בעבירות חמורות ועבירות שיש עמן קלון), ובמסגרתו לנסות לשכנע את רשויות התביעה שאין מקום להגיש כתב אישום כנגדו, ואף לטעון טענות לגבי העילה המתאימה לסגירת התיק הפלילי שלו.
- ניהול המשפט. אם הוחלט בכל זאת להגיש כתב אישום כנגד החשוד, אזי בשלב הבא ייערך המשפט הפלילי. מטבע הדברים, אורך המשפט נגזר ממידת מורכבותו, מסכת עובדותיו, ומצבת העדים.
- הכרעת הדין. בתום המשפט, על בית המשפט להכריע ולפסוק האם הנאשם זכאי (לחלוטין או מחמת הספק) או אשם.
- טיעונים לעונש. אם בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע הנאשם, ייערך שלב הטיעונים לעונש, במסגרתו כל צד טוען מדוע על בית המשפט להקל או להחמיר בעונשו של מי שהורשע.
- גזר דין. לאחר שלב הטיעונים לעונש, קובע בית המשפט את עונשו של מי שהורשע בביצוע העבירה במסגרת גזר הדין. מדובר, למשל, בעונשי מאסר בפועל בכלא, מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, תשלום קנס למדינה, תשלום פיצוי לנפגע העבירה, צו מבחן, ועוד.
מתי מומלץ לפנות לעורך דין במסגרת ההליך הפלילי?
כפי שצויין לעיל, מומלץ לפנות לעו”ד פלילי מוקדם ככל הניתן במסגרת ההליך הפלילי, ורצוי כבר מראשיתו, וזאת מהטעמים הבאים.
ראשית, עו”ד פלילי יוכל להסביר לחשוד על מצבו המשפטי באופן כללי ועל שלבי ההליך הפלילי המצפים לו, וכן לתת לו ייעוץ והכוונה מקצועיים כיצד להתמודד עם כל אחד מהשלבים הללו. בכך ניתן להקל במיוחד על מי שחש אי בהירות וחששות לגבי מצבו המשפטי, דבר שמטבע הדברים משפיע באופן ישיר גם על מצבו הנפשי, וממילא על אופן התמודדותו במסגרת ההליך.
בנוסף, ככל שהחשוד מקדים לפנות לעו”ד פלילי לצורך שכירת שירותיו, כך גדלה מידת אפשרותו של עוה”ד לפעול להטבת מצבו של החשוד מול נציגי המשטרה והפרקליטות, ולמשל לפעול למען שחרורו ללא מעצר, או למען הקלת תנאי המעצר שלו, וכיו”ב.
בלא מעט מקרים, באפשרותו של עוה”ד הפלילי גם להגיע להסדר טיעון עם רשויות התביעה, לפיו יוגש כתב אישום מקל כנגד הנאשם, שכולל הסכמות בין הצדדים לגבי העבירה שתיוחס לנאשם ו/או גזר הדין שייגזר עליו. מדובר בהסדר שמהווה מעין פשרה בין טענות הצדדים, ומקובל על מנת להביא להכרעה מהירה יחסית בתיק, תוך חיסכון במשאבים וזמן שיפוטי. אמנם, בית המשפט איננו מחוייב לכבד את הסדר הטיעון בין הצדדים, אולם בפועל בתי המשפט בארץ נוהגים לחרוג מהם רק במקרים מעטים וקיצוניים.
עו”ד פלילי יכול לסייע ללקוח שלו גם בשלבים המאוחרים יחסית של ההליך הפלילי, ולאחר שהוא כבר הורשע בדין, וזאת בשלב הטיעונים לעונש. הדין הפלילי בארץ מכיל טווח רחב ומגוון של עונשים שונים, כאשר לרוב בתי המשפט אינם פוסקים לפי רף הענישה הגבוה שקבוע בחוק. לפיכך, עו”ד פלילי בקי ומנוסה יוכל להציג בפני בית המשפט מגוון טיעונים להקל בעונשו של מי שהורשע בביצוע העבירה, ובכך לשכנע את בית המשפט להקל בעונשו ככל הניתן, ואף להטיל עליו עונש עבודות שירות בלבד, ללא מאסר בפועל בכלא (אם כי תלוי כמובן בסוג העבירה ונסיבותיה).
