נהיגה בשכרות הינה אחת מעבירות החמורות בפקודת התעבורה. כאשר נאשם מודה בביצוע נהיגה בשכרות, על השופט חלה חובה לפסול את רישיון הנהיגה שלו לתקופה שלא תפחת משנתיים של פסילת רישיון נהיגה בפועל, בנוסף על העונשים האחרים הקבועים בחוק.
לרוב הנהגים פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים ומעלה, עלולה לגרום לנזקים עצומים, הן כלכליים והן משפחתיים, ולכן מומלץ להיוועץ עם עו"ד מומחה לתעבורה שייעץ לנהג, מה כדאי לעשות, ואיך להתמודד עם הדו"ח. עורך-הדין הבקיא בתחום התעבורה, בוחן את חומר הראיות שבתיק המשטרה, ומסוגל לגלות כשלים בעבודת השוטרים שעצרו את הנהג וביצעו בו את בדיקת השכרות.
משרד עורך דין פלילי ותעבורה שאול דבח, מעניק ייעוץ משפטי וליווי בכל שלבי ההליך בתחום התעבורה, מייעוץ טרם שימוע אצל קצין משטרה לפני שהאחרון מקבל החלטה בדבר שלילה מנהלתית, דרך ייעוץ טרם חקירה וכמובן ייצוג בבית המשפט לענייני תעבורה.
עורך דין דבח שאול הינו בעל ותק של 18 שנים. ולמשרד עורך דין פלילי ותעבורה שאול דבח פונים מדי חודש לקוחות רבים, מכל חתך הגילים, שנתפסו בביצוע עבירת תנועה ו/או קבלו הזמנה לדין בבית משפט לענייני תעבורה.
חמישה סוגי עונשים קבועים בחוק לנאשם שמורשע בביצוע נהיגה בשכרות:
מאסר, מאסר על-תנאי, פסילה שלא תפחת משנתיים, פסילה על-תנאי וקנס.
קיימות מספר בדיקות שכרות ששוטר עשוי לבצע על-מנת לברר האם הנהג נוהג בשכרות או ששתה אלכוהול ברמה המותרת. במקרים רבים מבוצעות שתים או שלוש בדיקות שכרות.
בדיקת מאפיינים: בה מתבקש הנהג לבצע מספר פעולות בסיסיות, העשויות להצביע על שכרותו, כגון: הליכה בקו ישר, עמידה יציבה, הצבעה עם האצבע על האף מבלי לפספס ועוד. הפעולות הפשוטות שנדרש הנהג לבצע, יחד עם התרשמותו הכללית של השוטר נרשמים בטופס מיוחד הנקרא "טופס בדיקת מאפיינים", כאשר מהטופס הזה שופט התעבורה יכול להתרשם באם מדובר בנהג שנהג כשהוא שיכור.
ינשופון: מדובר במכשיר קטן ונייד, בו מתבקש הנהג לנשוף וזאת כדי שהשוטר יקבל אינדיקציה ראשונית האם יש בנשיפתו אלכוהול או לא. הנהג לא חייב לבצע את בדיקת הינשופון, אולם אם הנהג לא שתה אלכוהול, עדיף שיבצע את בדיקת הינשופון, שכן מדובר בבדיקה קצרה, ובאם השוטר לא מוצא בה אינדיקציה לשכרות, הנטייה היא לשחרר את הנהג ולא להמשיך לעכב אותו בבדיקות נוספות.
ינשוף: בדיקת נשיפה אותה מחויב נהג לבצע בעת שנחשד בנהיגה בשכרות. בדרך כלל הנהג מתבקש לבצע את בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף אחרי שהשוטר חושד שהנהג נוהג בשכרות, וזאת לאחר שהנהג נכשל בבדיקת המאפיינים ובבדיקת הינשופון. במסגרת בדיקה זו, הנהג מתבקש לנשוף נשיפה רצופה וארוכה לתוך פיית המכשיר, כאשר השוטר רואה את תוצאת הנשיפה על צג המכשיר. מיד לאחר מכן, מתבקש הנהג לבצע את אותה בדיקה בשנית, כאשר שתי הבדיקות יחד מהוות את ההוכחה לשכרות של הנהג. מיד לאחר ביצוע הבדיקות מוציא השוטר פלט ממכשיר הינשוף, ששם נרשמות שתי תוצאות הבדיקה, כאשר הנמוכה מבין שתי הבדיקות נחשבת לתוצאה הנכונה. תוצאה של מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף נחשבת לשכרות עפ"י חוק, אולם בפועל המשטרה לא רושמת דו"חות על תוצאה הנמוכה מ- 280 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
בדיקת דם: כמו בדיקת הינשוף, בדיקה אותה מחויב נהג לבצע בעת שנחשד בנהיגה בשכרות. במסגרת הבדיקה, נלקח הנהג אל אחד מבתי החולים, שם אחות מבית החולים מוציאה דם מגופו של הנהג לתוך שתי מבחנות. המבחנות מסומנות במדבקות מיוחדות, נארזות בשקית מוצגים, ומועברות ע"י שוטר לבדיקה טוקסיקולוגית בבית החולים שיבא שבתל השומר. לפי בדיקת המכון לטוקסיקולוגיה, ניתן לבדוק אם ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג עולה על 50 מיליגרם אלכוהול
ב-100 מיליליטר דם, שאז נהג נחשב כנוהג בשכרות.
סיפור מהחיים בעניין לקוח משרד עורך דין פלילי ותעבורה שאול דבח:
אל משרדי פנה לאחרונה, גבר צעיר בשנות ה 40 לחייו, שהניח על שולחני שתי הזמנות לדין בבית המשפט לענייני תעבורה בירושלים, בפני שני מותבים שונים.
בכתב האישום הראשון: הואשם הלקוח בעבירה של נהיגה בשכרות – עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה – עבירה חמורה לכשעצמה שטומנת בחובה ענישה מרתיעה הכוללת עונש מאסר המרוצה בעבודות שירות ושלילה ארוכה, שאף במקרים רבים, גוררת חובת לימוד נהיגה והנפקת רישיון חדש בסיומה.
בכתב האישום השני: הואשם הלקוח בעבירה של נהיגה בזמן פסילה – פסילת קצין משטרה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה + עבירה של נהיגה ברכב ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 א' לפקודת ביטוח רכב מנועי + עבירה של נהיגה בשכרות (סמים) סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה + סעיף 39 א לפקודת התעבורה.
לאחר שיחה עם הלקוח ובחינת שני כתבי האישום, עלה בידי לגלות שהמדובר בעצם במסכת עובדתית אחת, האירועים בהן נאשם הלקוח שלי קרו בסמיכות מטרידה, ותהיתי בכלל, טרם צלילה לחומר הראיות, מדוע טרחו להגיש שני כתבי אישום תחת כתב אישום אחד.
באירוע נשוא כתב האישום הראשון, מדובר על סיטואציה בה, הלקוח נעצר ונבדק במחסום משטרתי שגרתי ועלה חשד לפיו הוא נוהג תחת השפעת סמים.
הלקוח נלקח לתחנת המשטרה, לאחר שנעשה חיפוש ברכבו ובמשטרה נטלו ממנו דגימות להוכחת סם בגופו – קצין משטרה שלל ממנו את רישיון הנהיגה למשך 30 ימים.
באירוע נשוא כתב האישום השני, בעצם מה שקרה, שהלקוח לאחר השימוע, נח קצת במתחם תחנת המשטרה, נטל את מפתחות רכבו ונסע שמח וטוב לב לכיוון ביתו.
המשטרה שחשדה שיעשה כך, לא מנעה זאת ממנו אלא נתנה לו לבצע את העבירה, תפסה אותו ומכאן נולד כתב האישום השני.
הגשתי לבית המשפט לתעבורה בקשה לאיחוד תיקים, בקשה שכמובן התביעות התנגדו לה ובדיון נשוא הבקשה, עלה בידי לשכנע את בית המשפט, שמדובר ששני תיקים שראוי שיאוחדו וזאת לאור טענות רבות שטענתי עבור הלקוח.
בסופו של יום בית המשפט קבל את טענתי והתחלנו את הצלילה לחומר הראיות שיש לנו תיק אחד, עם שני אירועים, אך שמתנהל בפניי מותב אחד.
לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות, ניתחו ובחינתו אל מול מזכרי השוטרים וטענות הלקוח, עלה בידי להוכיח לתביעות המשטרתיות, שיש כשלים רבים בחקירה שעלולים מבחינת המדינה למוטט את התיק.
בסופו של יום, שני התיקים תוקנו בצורה משמעותית ומקלה, כך שהלקוח הודה בשניהם בנהיגה תחת השפעה, בניגוד לסעיף 26 (2) לתקנות התעבורה.
אין חולק שמדובר בהצלחה משפטית לא פחות ממעולה, רף הענישה הינו נמוך עשרות מונים מהרף אליו יה חשוף הלקוח בכפוף לשני כתבי האישום המקוריים.
הוצג לבית המשפט הסדר טיעון גם לגבי הענישה ובימים אלו אנו ממתינים לשמיעת גזר דין בו אגולל את נסיבות האירוע, נסיבות חייו של הלקוח ונביא אותו לתוצאה המשפטית המיטיבה.
המאמר פורסם גם כאן.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
כותב המאמר הינו עורך דין המתמחה במשפט הפלילי ותעבורה על כל סוגי העבירות והערכאות.
משרד : משה לוי 11 (בית UMI), קומה 4 – ראשל"צ.
טלפון רב קווי: 03-5094509 פקס :153-3-5096509
נייד למקרי חירום וייעוץ דחוף: 0522-340999
בקרו באתר המשרד בכתובת : www.ds-lawyer.co.il
