במשרד עורך דין פלילי שאול דבח, מתקבלות בחודש, עשרות פניות של מעוכבים ו/או בני משפחה של מעוכבים, שמבקשים עזרה בהולה וטיפול וייעוץ על ידי עורך דין פלילי, עורך דין שבקיא בהליכי העיכוב והמעצר.
לעורך דין פלילי שאול דבח, רזומה עצום בניהול הליכי עיכוב, עם דגש על מה ואילו פעולות נדרשות יש לעשות בזמן אמת ותחת לחץ עבור המעוכב וזאת בכדי, שבסוף העיכוב, המעוכב ילך לדרכו והליך העיכוב לא יהפוך חלילה להליך מעצר.
מהו הליך העיכוב
הליך העיכוב הוא הלכה למעשה, המפגש הראשוני של אזרח מן השורה, אדם שעד כה כף רגלו לא דרכה בתחנת משטרה ולא הייתה ולו הסתבכות מינורית עם החוק – לכן עולה שבעתיים הנחיצות וההכרחיות של שכירת שירותי המשפטיים, של סניגור פלילי וכאן אנו נכנסים לתמונה, כאשר כבר מרגע העיכוב, עורך דין פלילי שאול דבח מלווה את המעוכב ונותן ייעוץ משפטי והנחיות שעולות כסף אך שוות זהב.
אתחיל במקרה שהגיע אל משרדי ממש לאחרונה. אל משרדי חייגה משפחה נסערת, משפחה נורמטיבית לחלוטין, שבהמשך להמלצות שקבלה מעורכי דין, פנתה אליי לטיפול משפטי פלילי בזמן שבנם הצעיר, בחור כבן 22 סטודנט, עוכב על ידי שוטר והובא אל תחנת המשטרה.
כאן בעצם החל הטיפול המשפטי הפלילי שאני כעורך דין פלילי הענקתי למעוכב.
יודגש שעם הלקוח שלי עוכב אדם נוסף בגין חשד זהה הרלוונטי לאותו אירוע המיוחס לשניהם.
לאחר שהסכמתי שהליך העיכוב של הלקוח שלי יוארך מעת לעת וזאת מעבר למגבלת ה 3 שעות, הלקוח שלי, שפעל על פי הייעוץ שלי, עזב את התחנה ושב לביתו וזאת לאחר שהיחידה החוקרת סיימה את מה שסברה שיש לבצע עת הוא מעוכב.
בהמשך נודע לי, שהמעוכב האחר, שלא היה מיוצג על יד, ככל הנראה בשל ייעוץ שקבל, נעצר ושוחרר במהלך אותו היום.
ישאל האדם הסביר מה ההבדל??? מה המשמעות של העובדה שהלקוח שלי הלך לביתו עם תום השחרור ואילו האדם השני נעצר ושוחרר באותו היום – התשובות והמשמעויות במאמר שלפניכם.
כפי שניתן להבין, הליך העיכוב הוא נקודת הזמן בה המשטרה בעצם הופכת חקירה שהייתה סמויה עד כה, לגלויה עת היא מעכבת את החשוד שנדרש לחקירה. הליך העיכוב אינו אגרסיבי כמו הליך מעצר, אך עבור המעוכב הדבר זהה לחלוטין ובעצם חירותו נשללת ממנו תוך רגע מבלי שהוא מבין על מה ולמה, מה צופן העתיד וכמובן מה הזכויות אל מול החובות שלו – כאן עורך דין פלילי שאול דבח נכנס לתמונה לעשות סדר בדברים ולמנוע טעויות שעלולות לסבך את המעוכב בהליך פלילי.
עיכוב בעיני החוק
המחוקק העניק למשטרה את הסמכות לעכב אדם והלכה למעשה, הליך העיכוב מתחיל בשלילת חופש התנועה וחירותו של אזרח, שעדיין מוגדר בחזקת חף מפשע.
עיכוב אינו דבר של מה בכך והמחוקק הגדיר את העילות שבגינן ניתן לעכב, אך בשטח העילות הפכו להיות המלצה בלבד ולטעמי, השימוש שנעשה בהליך העיכוב הפך להיות כבהינף יד.
חשוב לדעת כי ללא התערבות סניגור פלילי, הליך העיכוב יכול להפוך עד מהרה למעצר וחקירה באזהרה כחשוד, כאמור לעיל.
מעוכב או עצור?
אמנם חשוב לציין שאין דינו של מעוכב כדינו של עצור, אך גם הליך העיכוב, יש בו לגרום אי נוחות למעוכב ולכן המחוקק הדגיש את העילות שבגינן ניתן לעכב אזרח – וכפי שציינתי, מדובר לטעמי מדובר יריעה רחבה מדי של עילות, אבל במסגרת השיקולים, עדיף שהלקוח יהא מעוכב ולא עצור.
שוטר במדים, שוטר סמוי, עובד ציבור ועד כמה שה אולי יישמע לא הגיוני או לא ברור למי שקורא מאמר זה, גם אזרח מהשורה, כמוני וכמותכם, יכולים בהינתן נסיבות, לעכב כל אזרח.
כאשר העיכוב נעשה על ידי אזרח אחר, העיכוב מסתיים מיידית עם בואו של שוטר המקבל לידיו את הטיפול במעוכב ומחליט מה יעשה בענייניו:
- שחרורו לאלתר של המעוכב לאור העובדה שלא הייתה הצדקה חוקית.
- להמשיך בהליך העיכוב והבאת המעוכב אל תחנת המשטרה.
- לעצור בשטח את המעוכב והבאתו לתחנת המשטרה כעצור.
פרק הזמן בו ניתן לעכב הינו 3 שעות ורק בהוראת קצין משטרה ניתן להאריך פרק זמן זה.
בשל היותו של הליך העיכוב פחות נוקשה וכזה שלא מותיר "צלקות" על המעוכב, קורה לא אחת, שאני כעורך דין פלילי, מתיר את הארכת העיכוב מעבר ל 3 שעות המוגדרות בחוק, מתוך אמונה והכוונה לכך שהמשטרה מצידה, תמצה את ההליך ובסופו לא תורה על מעצרו של הלקוח שלנו.
העיכוב נועד למצבים בהם ישנו חשד ממשי לביצוע עבירה או בשל רצון למנוע ביצוע עבירה.
עיכוב מסתיים באחת משתיים:
- מעצר.
- עזיבת המעוכב את תחנת המשטרה או את המקום בו עוכב.
יודגש כי המלצתי כעורך דין פלילי עם וותק וניסיון של מעל 18 שנים היא חד משמעית – עדיף להיות מעוכב ולא חשוב באילו תנאים, באילו נסיבות ולכמה זמן מאשר להיעצר ולו לדקה אחת!!!
כאמור העיכוב בעצם זהה למעצר אך ההבדל החשוב ביניהם מתבטא בשני מישורים:
- הראשון משך הזמן בו ניתן לעכב אדם קטן בהרבה מונים ממשך הזמן שניתן לעצור אדם ( על כל סוגי ועילות המעצר כמובן).
- אדם שעוכב והוחלט שלא לעוצרו רשאי לסור לדרכו וזאת ללא כל הליך פרוצדוראלי.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
כותב המאמר הינו עורך דין המתמחה במשפט הפלילי על כל סוגי העבירות והערכאות.
משרד : משה לוי 11 (בית UMI), קומה 10 – ראשל"צ.
טלפון רב קווי: 03-5094509 פקס :153-3-5096509
נייד למקרי חירום וייעוץ דחוף: 0522-340999
בקרו באתר המשרד בכתובת : www.ds-lawyer.co.il
