איך למנוע הברחת רכוש בתהליך גירושין

אחת הסוגיות העיקריות שנדונות במסגרת הליכי הגירושין עוסקת באופן חלוקת הרכוש המשותף (כלל הנכסים שנצברו במהלך תקופת הנישואין) בין בני הזוג. 

חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג במסגרת הליכי הגירושין יכולה להתבצע לפי הסכם שייערך בין בני הזוג ובהתאם לרצונם החופשי, או לפי הדין ובהתאם לכלל החלוקה השוויונית. כלל זה קובע שכל הרכוש המשותף של הצדדים יחולק שווה בשווה ביניהם, ללא קשר לשאלה על שם מי מהם רשומים הנכסים באופן פורמאלי, וגם במקרים בהם רק הבעל עבד ופירנס את המשפחה בעוד האשה טיפלה בגידול הילדים וניהול משק הבית.

במידה שכלל החלוקה השוויונית מקובל על ידי שני בני הזוג, אזי אין כל בעיה לכאורה. הבעיה מתעוררת כאשר אחד מבני הזוג, בדרך כלל הצד החזק והאמיד שביניהם, איננו מעוניין לחלק את הרכוש באופן שיוויוני. במקרה כזה, אותו צד עלול לפעול להברחת הנכסים במהלך הליכי הגירושין, ולעתים אף קודם לכן וכבר במהלך חיי הנישואין ועוד לפני שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון, וזאת כפי שיוסבר להלן.  

מהן הדרכים להברחת רכוש בהליכי גירושין

ניתן לבצע את הברחת הרכוש בכל מיני דרכים כדי להוציאו ממסת הרכוש המשותף המיועד לחלוקה, וזאת ללא ידיעת בן הזוג השני וממילא ללא הסכמתו. 

בין היתר, ניתן להבריח את הרכוש המשותף באמצעות הדרכים הבאות: 

1. רישום מלכתחילה של הנכסים על שם צד שלישי (בדרך כלל בן משפחה). מדובר ברישום של נכסים שונים כגון נכסי מקרקעין, חשבונות בנק (והתנהלות במסגרתם על ידי יפוי כח), מניות בחברות, נכסי מטלטלין, וכיו"ב. 
2. העברה במתנה של נכסים שהיו רשומים על שם בן הזוג שמבריח את הנכסים לשמו של צד שלישי.
3. העברת כספים לחשבונות בנק בחו"ל שקשה לאתרם, וזאת בין על שם בן הזוג המבריח ובין על שם צד שלישי. 
4. ניהול פעילות עסקית מורכבת ומסובכת במסגרת שרשור של חברות שונות, לרבות חברות off-shore שמניותיהן מוחזקות בנאמנות עבור בן הזוג שמבריח את הנכסים. בדרך זו ניתן להקשות מאד על היכולת לעקוב אחר הפעילות העסקית והיקף הנכסים של בן הזוג שמבריח את הנכסים. 
5. עריכת הסכמים פיקטיביים שיוצרים מצגי שווא של הלוואות שניטלו על ידי בן הזוג המבריח, וכתוצאה מכך יצירת חובות פיקטיביים לחובתו, במטרה להקטין את שווי הרכוש בר האיזון. 
6. הסתרה פיזית של נכסים בעלי ערך, כגון תכשיטים, שעוני יוקרה, ולרבות במסגרת כספת סודית שמיקומה וקוד הגישה שלה יודעים רק לבן הזוג שמבריח אותם. 

מה ניתן לעשות כדי למנוע הברחת רכוש בהליכי גירושין

כאשר אחד מבני הזוג חושד שבן הזוג השני מבריח נכסים במסגרת הליכי הגירושין, ניתן לנקוט בהליכים משפטיים שונים לסיכול הברחת הנכסים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, וזאת כמפורט להלן. 

(א) צווים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בדבר "אמצעים לשמירת זכויות". 

סעיף 11 לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט את הסמכות להעניק סעדים שונים לצורך מניעת הברחת הרכוש  וזאת בנוסח הבא: 

"עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם-ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה: 

1. לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה. 
2. לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג.
3. לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.

בנוסף, בית המשפט רשאי להורות על מתן צו מניעה זמני או צו עיקול זמני על הנכסים הרלוונטיים אשר ימנע מבן הזוג שמעוניין להבריח אותם מלעשות בהם כל שינוי, כגון  מכירת הנכסים, השכרתם, העברתם במתנה, וכיו"ב. 

(ב) צו לפי סעיף 7 לחוק יחסי ממון בדבר "הרחבת בסיס האיזון". 

סעיף 7 לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט את הסמכות לכלול נכסים מסויימים שכבר הוברחו בפועל, בתוך מסת נכסי הרכוש המשותף, וזאת בנוסח הבא: 

"נכס שבן זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו לפי סעיף 5, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה – למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין – רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן-זוג."

כלומר, הצו לפי סעיף 7 לחוק מיועד בעיקרו למקרים שבהם כבר הוברחו נכסים מהרכוש המשותף, וזאת מבלי שבן הזוג שנפגע מכך הצליח למנוע את הברחתם מלכתחילה באמצעות צווים לפי סעיף 11 לחוק. 

עם זאת, יודגש שמדובר בצו שאיננו מחזיר בפועל את הנכסים שהוברחו, אלא רק מחזיר את שוויים למסת הרכוש המשותף וזאת לצורך לקיחתו בחשבון בעת עריכת החישוב של חלוקת הרכוש המשותף. 

(ג) צו לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון בדבר "סמכויות מיוחדות"  

סעיף 8 לחוק יחסי ממון מסמיך את בית המשפט לקבוע הסדר איזון משאבים שסוטה מהכללים שקבועים בסעיף 5 לחוק, בתנאי שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. 

כך, לדוגמא, סעיף 8(3) לחוק מקנה לבית המשפט את הסמכות להקדים את מועד איזון המשאבים ולקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע. 

סעיף 8(4) מקנה לבית המשפט את הסמכות לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע, ובדרך זו לכלול נכסים שהוברחו כבר מהתא המשפחתי במסגרת מסת נכסי הרכוש המשותף. 

החשיבות של ייעוץ וליווי של עורך דין משפחה לצורך טיפול בתיקי גירושין

חלוקת רכוש והברחת רכוש הם אתגר של לא מעט מתגרשים ובמגוון תרחישים ואכן זוגות רבים מגיעים להסדר באמצעות עורך דין המתמחה בדיני משפחה. איש מקצוע מיומן ובעל ניסיון ידע להוביל אתכם להסדר הנכון תוך שמירה על זכויותכם.