מכתב יידוע לחשוד

מכתב יידוע לחשוד הינו מכתב שנשלח על ידי רשות התביעה, כגון יחידת התביעות המשטרתית או פרקליטות המדינה, לכל מי שחשוד בביצוע עבירת פשע, ואשר מודיע לו על הכוונה להגיש כתב אישום נגדו, וזאת על מנת להעניק לו הזדמנות לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב האישום נגדו. 

כלומר, מטרת מכתב היידוע הינה לאפשר לחשוד בעבירת פשע לממש את זכות השימוע שלו, ולהציג בפני רשות התביעה טיעונים ונימוקים שונים לפיהם אין מקום להגיש נגדו כתב אישום, וזאת עוד לפני שרשות התביעה קיבלה החלטה סופית בעניין (אי) הגשת כתב האישום בעניינו. 

זכות השימוע נובעת מההכרה בכך שהגשת כתב אישום עלולה לפגוע מאד בחשוד וזאת בכל ההיבטים, לרבות מעמדו, פרנסתו, מצבו הנפשי, וקשרי המשפחה והחברות שלו, וזאת גם כאשר החשוד מזוכה בדיעבד בתום ניהול המשפט נגדו. זכות השימוע נועדה, איפוא, לאפשר לחשוד לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו כאשר אין צידוק לכך, ובכך לחסוך ממנו את הפגיעה המיותרת בו, כמו גם לחסוך למדינה את כל המשאבים שכרוכים בניהול משפט פלילי, לרבות זמן שיפוטי יקר. 

מהו המקור החוקי לשיגור מכתב יידוע לחשוד

המקור החוקי לשיגור מכתב היידוע לחשוד מצוי בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ("החסד"פ"). 

בנוסף, רשויות התביעה כפופות בעניין זה להנחיה מס' 4.3001 בדבר "טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)" של היועמ"ש לממשלה, כאשר הפרקליטות כפופה גם להנחיה מס' 21.14 בדבר "הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים" של פרקליט המדינה.  

אופן מימוש זכויות היידוע והשימוע של החשוד

סעיף 60א לחסד"פ קובע שכאשר רשות תביעה מקבלת חומר חקירה שנוגע לביצוע עבירת פשע, עליה לשלוח הודעה על כך למי שחשוד בביצוע עבירה זו. סעיף זה אינו פוגע בזכות החשוד לעיין בחומר החקירה עם הגשת כתב האישום נגדו, לפי סעיף 74 לחסד"פ. 

חשוד שקיבל מכתב יידוע רשאי להגיש לרשות התביעה בקשה מנומקת בכתב להימנע מהגשת כתב אישום נגדו (בכלל או בעבירה מסויימת), וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת המכתב. פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות, או מי שהם הסמיכו לכך, רשאים להאריך מועד זה.  מצד שני, פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות רשאים להגיש כתב אישום כנגד החשוד גם לפני שחלפו 30 הימים הנ"ל, ואף לפני שהחשוד פנה לרשות התביעה בבקשה להימנע מהגשת כתב האישום נגדו, וזאת בתנאי שקיימות נסיבות שמצדיקות זאת ומנימוקים שיירשמו בכתב.

בנוסף למימוש זכות השימוע בכתב כאמור לעיל, רשות התביעה רשאית גם להזמין את החשוד ו/או בא כוחו לצורך ביצוע שימוע בעל פה, במסגרתו תינתן להם האפשרות להציג בפניה גם בעל פה את הטיעונים כנגד הגשת כתב האישום כנגד החשוד. החשוד או בא כוחו רשאים אף הם לבקש מרשות התביעה לערוך גם שימוע בעל פה, אולם רשות התביעה איננה חייבת להיעתר לבקשה זו, כי אם לפנים משורת הדין. 

על רשות התביעה להודיע לחשוד בהקדם האפשרי על החלטתה בעניין הגשת כתב האישום נגדו, אולם היא איננה חייבת לנמק בפניו את החלטתה בעניין זה.   

באילו מקרים לא חלה חובת שיגור מכתב יידוע לחשוד

רשות התביעה פטורה משיגור מכתב יידוע לחשוד בכל אחד מהמקרים הבאים: 

  1. כאשר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות החליטו שקיימת מניעה לכך (סעיף 60א(א) לחסד"פ).
  2. כאשר החשוד היה נתון במעצר במועד העברת חומר החקירה, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו (סעיף 60א(ז) לחסד"פ).
  3. כאשר מדובר בעבירות הספציפיות הבאות: תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין; גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין; וכן כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.

אופן התנהלות רשויות התביעה לגבי שיגור מכתב יידוע לחשוד

לכל אחת מרשויות התביעה קיימת התנהלות שונה לגבי שיגור מכתב היידוע לחשוד ואופן מימוש זכות השימוע שלו, וזאת לרבות מאחר שפרקליטות המדינה עוסקת בתיקים פליליים מורכבים וחמורים יותר משל יחידת התביעות המשטרתית. 

יחידת התביעה המשטרתית נוהגת לשלוח לחשוד מכתב יידוע אחד בלבד, עם העברת חומר החקירה לידיה, אשר מודיע לו על כך ומזמין אותו להגיש לה בקשה מנומקת בכתב לפיה עליה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. 

לעומת זאת, הפרקליטות, נוהגת לשלוח שני מכתבי יידוע לחשוד, וזאת בהתאם להנחיה מס' 21.14 של פרקליט המדינה בדבר "הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים". 

בהתאם להנחיה זו, גם הפרקליטות משגרת לחשוד מכתב עם העברת חומר החקירה לידיה, אשר מודיע לחשוד על כך ומזמין אותו להגיש לה בקשה מנומקת בכתב לפיה עליה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. מכתב זה מכונה "מכתב יידוע ראשון". אולם, לעתים, הפרקליטות משגרת לחשוד גם "מכתב יידוע שני", שמכונה גם "כתב חשדות", ואשר מודיע לחשוד כי לאחר לימוד חומר החקירה הוחלט לשקול הגשת כתב אישום בעניינו, אף זאת בכפוף לשימוע. 

יש לקחת בחשבון כי בצד היתרונות שטמונים במימוש זכות השימוע, טמונים בו גם מספר סיכונים, לרבות האפשרות שרשות התביעה תשפר ותחדד את כתב האישום נוכח הטיעונים שהעלה החשוד במסגרת השימוע. לפיכך, בכל עת שמתקבל מכתב יידוע לחשוד, מומלץ לפנות לעו"ד פלילי שמתמחה בהליכי שימוע, לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין זה ושמירה מיטבית על זכויותיו של החשוד. 

החשיבות של ייעוץ וליווי של עורך דין פלילי לצורך טיפול במכתב יידוע

מכתב יידוע הוא, כמובן, לא המילה האחרונה, ובמגוון תרחישים ניתן לבטלו. בעזרת עורך דין פלילי ניתן לבחון את אופן הפעולה הנכון. איש מקצוע מיומן ובעל ניסיון ידע האם לפעול לביטול התהליך, ואף ינחה את מקבל המכתב כיצד לפעול.

דוגמא למכתב יידוע לחשוד

התכנים באתר זה הינם פרי עטו של עורך דין שאול דבח, אשר תחום התמחותו הינו המשפט הפלילי על כל סוגי העבירות ובכל הערכאות השיפוטיות לרבות בתי משפט לנוער בתי דין צבאיים, דיוני מעצרים וליווי בחקירות משטרה ומצ"ח.
במידה ונעצרת ו/או זומנת לחקירה במשטרה ו/או הוגש נגדך כתב אישום, הנך מוזמן לפנות למשרדי באמצעות הטופס ליצירת קשר בתחתית הדף, או באמצעות אחד מפרטי הקשר הבאים:

משרד ראשי: רחוב משה לוי 11, ראשל"צ.
טלפון רב קווי: 03-5094509, פקס :153-3-5096509
נייד למקרי חירום וייעוץ דחוף: 052-2340999
בקרו באתר המשרד בכתובת: www.ds-lawyer.co.il

לשימת לב: אין לראות בתכנים המובאים באתר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. יודגש כי בכל הסתבכות עם רשויות החוק, יש להיוועץ לאלתר בעו"ד המתמחה בתחום הפלילי וזאת לשם קבלת ייעוץ משפטי ראוי, טרם קבלת החלטות בדבר התנהלות החשוד מול משטרת ישראל ו/או התנהלות נאשם מול הפרקליטות ובתי המשפט.

זכרו!!! ככל שתקדימו ותסתייעו בייעוץ משפטי ראוי, כך תקטינו את חשיפתכם לסכנות הטמונות בהליך הפלילי.

 

לשיתוף המאמר

שיתוף ב facebook
לשתף בפייסבוק
שיתוף ב linkedin
לשתף בלינקדין
שיתוף ב email
לשתף במייל
שיתוף ב whatsapp
לשתף בווצאפ

לקבלת עדכונים

לקבלת מידע נוסף ועדכונים חשובים בנושא

 
דילוג לתוכן